חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ע'"מ 1300/13

: | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
1300-13
12.3.2013
בפני :
סא"ל רונן עצמון

- נגד -
:
התביעה הצבאית
עו"ד סרן רועי בן ארי
:
מוחמד פאיק עבד אלקאדר סוויטי
עו"ד נאצר נובאני
החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בגין יציאה מן האזור וכניסה לישראל ללא היתר, ביום 1/1/13.

בבית המשפט קמא ביקשה התביעה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בהתבססה על כך שלחובת המשיב שלוש הרשעות קודמות בעבירה דומה בבתי המשפט בישראל, וכן תיקים סגורים רבים באותה עבירה. בית המשפט, מפי כב' השופט שלמה כ"ץ, דחה את בקשתה של התביעה, בכותבו כי "למרות עברו של הנאשם יש לשקול חלופת מעצר בעניינו".

התביעה הגישה ערר על החלטה זו. הסנגור אמנם הודיע לה כי ברצונו לסיים את התיק בהסדר טיעון עוד לפני הדיון בערר, אולם התביעה סירבה לכך וביקשה לקבל החלטה של בית המשפט הצבאי לערעורים. לשאלתי לפשר הסירוב להידבר עם הסנגור השיב התובע, כי  ייתכן שהחלטה של בית המשפט לערעורים תבהיר לשופטי הערכאה הראשונה מהם הכללים להכרעה במקרים דומים בעתיד.

בטיעונו לגופו של עניין ציין התובע כי לפי הפסיקה תנאי בסיסי לשחרור נאשם בערבות הוא התחושה שניתן לתת בו אמון, כי לא ישוב לעבור עבירה ויתייצב למשפטו. במקרה זה, למרות שלוש הרשעות קודמות של המשיב בעבירות דומות, החליט בית המשפט קמא לחרוג מן הכלל שנקבע בפסיקה, ולהסתפק בחלופת מעצר, ללא הנמקה כלשהי.  

הסנגור לא חלק על קיומה של תשתית ראייתית מספקת בתיקו של המשיב. הוא טען רק כי יש להתחשב בקשיי הפרנסה באזור, שדחפו את המשיב לבצע את העבירה. אין מדובר באדם מסוכן או בפושע אמיתי, הוא לא הואשם מעולם בביצוע עבירה מלבד חיפוש עבודה בישראל כדי לפרנס את משפחתו. גם אם עבר את העבירה מספר פעמים, עדיין אין לומר כי הוא מסוכן, ואין הצדקה לעצור אותו עד תום ההליכים.

כיוון שהצדדים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישום, לא ארחיב בעניין זה. אציין רק כי המשיב הודה בחקירתו בביצוע העבירה ואף הזכיר את מעצריו הקודמים, לרבות אחד שהתרחש כשלושה שבועות לפני מעצרו האחרון.

השאלה הדורשת הכרעה בהליך הנוכחי היא האם שגה בית המשפט קמא כשבחר להסתפק בחלופת מעצר, למרות עברו הפלילי של המשיב.

ראוי להדגיש כבר עתה, כי שלוש ההרשעות שהזכיר בית המשפט קמא מספרות רק מקצת סיפורו של המשיב. המרשם הפלילי שלו כולל לא פחות מ- 21 רישומים נוספים על תיקי חקירה שנפתחו נגדו בגין כניסה שלא כחוק לישראל בין השנים 2003 ל- 2013. כל התיקים הללו נסגרו מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות. כאמור, המשיב עצמו אישר את העובדה שנעצר בעבר מספר פעמים.

בנסיבות כאלה, כשנוספת להן תחושתו של המשיב - אותה ביטא סנגורו - כי אין לו ברירה אלא להיכנס לישראל כדי להתפרנס, וכי לא מדובר בעבירה חמורה, יש חשש ממשי כי המשיב יחזור לעבור עבירות של יציאה מן האזור ללא היתר. אני סבור כי עבר פלילי כמו זה של המשיב מלמד על זלזול מוחלט באיסור שבחוק לצאת את האזור ללא היתר (ובעניין זה איני רואה הבדל בין הרשעה בבית משפט צבאי באזור לבין הרשעה בבית משפט בישראל). מי שמזלזל כך בחוק, מתעלם מהרשעות קודמות ועונשי מאסר מותנים שנגזרו עליו, ואינו נרתע מישיבה חוזרת במעצר ובכלא, ככל הנראה לוקח את כל אלה כחלק מן ה"סיכון המקצועי" של חיפוש עבודה בישראל. אדם כזה עלול בהחלט לשוב ולצאת את האזור ללא היתר גם בתקופה שבה משפטו מתנהל. זאת ועוד, אדם שמזלזל כך בחוק ומוכן להמר שוב ושוב על חירותו כדי להתפרנס, מעורר ספק גדול האם יטרח להגיע לדיוני בית המשפט בעניינו ולהתייצב לריצוי עונש מאסר, אם ייגזר עליו כזה.

משפטו של המשיב הוא דוגמה מובהקת להליך, שבו אין להסתפק בחלופת מעצר, לפי העקרונות שנקבעו פעמים רבות בפסיקה, ולאחרונה בעניין ג'ברין (בג"ץ 7925/12 שאדי ג'ברין נ' המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (פורסם בנבו, 18/12/2012). אזכיר, כי שם אושר מעצרו עד תום ההליכים של מי שנאשם ביציאה מן האזור ללא היתר, ובעברו היו ארבעה מעצרים בגין עבירות דומות.

לדידי, אין צורך להמתין עד למעצר החמישי של אדם כדי להסיק אם הוא צפוי לשוב ולעבור עבירה. למיטב הבנתי, מי שביצע בעבר עבירה המקימה עילת מעצר, נתפס והוזהר בידי המשטרה, קל וחומר מי שטעם את טעמה המר של הישיבה בכלא, ובכל זאת חזר לבצע אותה עבירה, קשה לתת בו אמון כי דווקא הפעם יחליט שלא לשוב ולחטוא. לכן, בדרך כלל תהיה הצדקה לעצור נאשם כזה עד תום ההליכים, אם אין נימוקים טובים שלא לעשות כן.

השופט קמא לא הסביר בהחלטתו מדוע החליט להתעלם מכל הסימנים, המעידים על כך שהמשיב ישוב לעבור עבירות גם בתקופת משפטו, ומדוע ראה לנכון לפסוק בניגוד לגישה הרווחת בפסיקה בסוגיה זו. בלא נימוק סביר להחלטתו, אין לי אלא לקבוע כי שגה, ולקבל את ערר התביעה.

אני מורה אפוא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו בבית המשפט קמא.

ניתנה היום, 12 במרץ 2013, א' בניסן התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>